פסק-דין בתיק ת"ק 001298/04

1.         במוקד פסק דין זה עלי להכריע בשאלה משפטית טהורה - האם לרוכש רכב (התובע) ממוכר (הנתבע), קיימת יריבות עם חברת הביטוח של המוכר (הנתבעת 2), בשל הטעיה נטענת של חברת הביטוח את המוכר בטרם המכירה לרוכש לעניין ירידת ערך?

            ואלו העובדות הצריכות לענייננו.

2.         ביום 31.3.02 רכש התובע מהנתבע רכב פז'ו (להלן: " הרכב"). הנתבעת 2 הייתה מבטחת הרכב מטעם הנתבע, עת היה הרכב בבעלותו.

            בטרם הרכישה נבדק הרכב במוסך "מבדק" בפתח תקוה ונמצא כי הוא עבר פגיעות שלדה שאובחנו כקלות.

            בעקבות מידע זה התנהל דין ודברים בין התובע לנתבע, וזה האחרון הציג בפניו את ההסטוריה של הרכב וטען שהיתה תאונה בה נקבעו 3.5% ירידת ערך.

            על סמך מצג זה בוצעה הפחתה נוספת בתמורה, ושולם סכום של 64,000 ש"ח.

3.         ביום 14.12.03, דהיינו כשנה ושמונה חדשים לאחר הרכישה, החליט התובע למכור את רכבו. לטענתו, הוא בדק את הרכב במוסך בטרם המכירה, או אז התברר לו שהיקף הפגיעה בשלדה גבוה בהרבה ו"יש ירידת ערך פסיכולוגית" של 38% .  לפיכך, מכר התובע את הרכב לצד ג' בסכום של 43,000 ש"ח בלבד.

4.         בעקבות כך, פנה התובע שוב אל הנתבע ודרש הסברים, וזה שב וטען שהיתה ירידת ערך של 3.5% בלבד.  התובע טוען בכתב תביעתו כי הנתבע פעל ככל הנראה בתום לב אך הוטעה על ידי הנתבעת 2, כשלא פצתה אותו על הנזק האמיתי שנגרם בתאונה בעת שהרכב היה בבעלותו, ויש בכך משום גרם הפרת הפרת חוזה כלפיו.

טענת הנתבע

5.         הנתבע הגיש כתב הגנה וטען שהעביר אל התובע כל מסמך שהיה ברשותו (נספחים ד1 ו- ד2); כי דיוח על הפגיעות שהיו ברכבו; כי הרכב נבדק ע"י התובע בטרם הרכישה; כי לא הטעה אותו במהלך המשא ומתן; וכי הרכב מצוי ברשות התובע כבר מעל שנה וחצי - ולפיכך אין לדעת מה ארע לרכב בתקופה זו.

טענות הנתבעת 2

6.         הנתבעת 2 טענה כי: אין לה אחריות כלפי התובע; התביעה אינה נתמכת בחוות דעת מקצועית; התובע בדק את הרכב בטרם הרכישה, וכי לתביעה אין על מה שתסמוך.

הדיון והוכחות

7.         עוד בטרם הדיון, בקש התובע מהנתבעת 2 להביא לדיון את כל החומר שברשותה הנוגע לרכב.  עוד צרף התובע לתיק בית המשפט את פסק הדין בתיק (י-ם) 3696/03 אמיגה ישעיהו נ' סהר ציון חברה לביטוח בע"מ, שם נדונה שאלת ירידת ערך מסחרית, במישור היחסית בין מזיק לנזוק ולא בין מבוטח-למבטח (ראה סעיף 6 לפסק הדין).

8.         ביום 18.4.04 התייצבו בפני הצדדים וטענו את טענותיהם. נציג הנתבעת 2 צרף לתיק בית המשפט את שתי חוות הדעת (נ1 ו- נ/2) הנוגעות לתאונות שעבר רכב הנתבע בזמן שהיה ברשותו, מהן עולה שלרכב נקבעו ירידת ערך בשיעור 4% ו- 4.5%.

בתום הדיון המשיך התובע וטען שהנתבעת מתעלמת מירידת הערך המסחרית ומפנה אותו לנתבע, שהיה תם לב, ולמכון הבדיקה ומתנערת מאחריותה לארועים.

לאחר ששמעתי את הצדדים, קבעתי שבשלב זה יש לדון אך ורק בשאלה המשפטית שהוצגה בפתיח, ורק לאחר שאכריע בשלה זו יהיה מקום לדון בגובה הנזק - בין השאר לנוכח העובדה שהתובע כלל לא צרף חוות דעת של שמאי וגם לא את טופס הבדיקה שבוצע לטענתו עובר למכירת הרכב על ידו.

מכיוון שהנתבעת 2 היתה מיוצגת בדיון ע"י מר נמרוד ערד, שאינו עורך דין אולם נמצא בקשר עם משרד עו"ד שלמה ערד, התרתי לתובע להעזר בעורך דין לצורך הגשת סיכומים שלא יעלו על 2 עמודים בטענה המשפטית הטהורה של היריבות.

9.         התובע בחר להגיש סיכומים שהתפרשו על פני 4 עמודים, בניגוד להוראות בית המשפט, וכן בקש להעביר את הדיון לסדר דין מהיר, עקב ענין היצוג ובשל עובדה שלא הועברה לידיו מסמכים נ/1 ו- נ/2.

10.       לענין הבקשה להעברת הדיון לסדר דין מהיר - אין בה כל ממש.

מסמכים נ/1 ו- נ/2 מצויים בתיק בית המשפט ולתובע היה די והותר זמן על מנת לצלמם מהתיק.

לענין הייצוג - התרתי לתובע להגיש את סיכומיו באמצעות עורך דין ולפיכך הושג שיוויון בין הצדדים (הגם שמר ערד אינו עורך דין, החמרתי עמו בדיון) - ואם התובע לא עשה כן, אזי אין הדבר מצדיק העברת הדיון לבית משפט השלום.